דלג לתוכן הראשי

פיצויים בתאונות דרכים: המדריך המלא לנפגעים

פיצויים בתאונות דרכים הם תגמול כספי שנועד לכסות נזקי גוף שנגרמו לאדם כתוצאה ממעורבותו בתאונת דרכים, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה. פיצויים בתאונות דרכים הם תגמול כספי שנועד לכסות נזקי גוף שנגרמו לאדם כתוצאה ממעורבותו בתאונת דרכים, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה.

תאונת דרכים: מדריך לנפגעים
  1. 1
    זכות לפיצוי
    כל נפגע זכאי לפיצוי, ללא קשר לאשמה, לרבות נפגע היחיד בתאונה.
  2. 2
    נזקי גוף בלבד
    הפיצויים מכסים פגיעות גופניות ונפשיות, לא נזקי רכוש.
  3. 3
    איסוף ראיות
    תיעוד רפואי, תמונות ופרטי עדים חיוניים לתביעה.
  4. 4
    תרומה למוסד לביטוח לאומי
    תאונה בדרך לעבודה או במהלכה מזכה גם בהכרה כתאונת עבודה.
  5. 5
    מומחה רפואי
    אחוזי נכות נקבעים על ידי מומחים רפואיים וישפיעו על גובה הפיצוי.
  6. 6
    ייצוג משפטי
    עורך דין יעזור במיצוי הזכויות ובניהול התביעה מול חברת הביטוח.

תאונת דרכים היא אירוע בעל השלכות רבות, לא רק פיזיות ונפשיות אלא גם כלכליות. מדינת ישראל חוקקה את חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים במטרה להקל על נפגעי תאונות דרכים ולקבוע מנגנון פשוט ומהיר לפיצויים, ללא צורך בהוכחת אשמה. הבנה מעמיקה של החוק וההליכים הנלווים אליו יכולה להבטיח קבלת הפיצוי המרבי שמגיע לנפגע.

עיקרי הדברים

  • כל נפגע זכאי לפיצוי: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע את זכותו של כל אדם שנפגע בתאונה, לקבל פיצויים, גם אם הוא נהג לבדו או היה אשם בתאונה.
  • נזקי גוף בלבד: הפיצויים מכסים אך ורק נזקים שנגרמו לגוף או לנפש, ואינם כוללים נזקי רכוש.
  • הביטוח הוא המוציא לפועל: חברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה (או קרן "קרנית" במקרים מסוימים), היא הגורם המשלם את הפיצויים.
  • תיעוד רפואי חיוני: רישום מדויק ורציף של כל הבדיקות, הטיפולים והמסמכים הרפואיים קריטי להוכחת הנזק.
  • המוסד לביטוח לאומי: במקרים של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הנפגע זכאי במקביל לפנות גם למוסד לביטוח לאומי.
  • התיישנות של שבע שנים: יש להגיש את התביעה לפיצויים תוך שבע שנים מיום התאונה, אך מומלץ לא לדחות זאת.
  • שכר טרחה קבוע בחוק: שכר טרחת עורך הדין נקבע באופן פרוגרסיבי ומוגבל בחוק, כאחוז מסכום הפיצויים.

מהי תאונת דרכים ומהי תאונת דרכים 'עבודה'?

החוק מגדיר תאונת דרכים כמקרה שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. הגדרה זו רחבה ומכסה מגוון של אירועים.

בקצרה: תאונת דרכים היא אירוע שבו נגרם נזק גוף בהקשר של שימוש ברכב. אם התאונה אירעה בדרך לעבודה, ממנה או במהלכה, היא נחשבת גם לתאונת עבודה.

ההגדרה של תאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כוללת מנעד רחב של מצבים. "שימוש ברכב מנועי" יכול לכלול לא רק נסיעה, אלא גם עלייה וירידה מהרכב, תיקון דרך, דחיפת הרכב, ואפילו התפוצצות או התלקחות של הרכב. תנאי יסודי הוא שנגרם נזק גוף, ושהנזק נגרם עקב "שימוש ברכב מנועי".

בנוסף, חשוב להבין את המונח "תאונת עבודה". כאשר תאונת דרכים מתרחשת בנסיבות מסוימות, היא יכולה להיחשב גם כתאונת עבודה. הכוונה היא לתאונה שאירעה בדרך אל העבודה או בחזרה ממנה, או במהלך העבודה עצמה. הכרה בתאונה כתאונת עבודה מעניקה לנפגע זכויות נוספות מ__המוסד לביטוח לאומי__. המשמעות היא שניתן לקבל פיצוי הן מחברת הביטוח של הרכב (או מקרנית) והן מהמוסד לביטוח לאומי, במקביל. ישנם כמובן ניואנסים רבים באשר לתיאום בין הגורמים השונים, ולכן כדאי להתייעץ לגבי כל מקרה לגופו. הבחנה בין סוגי התאונות חיונית למיצוי זכויות.

מי זכאי לפיצויים בעקבות תאונת דרכים?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק סוציאלי מטבעו, ולכן הוא מאפשר לכל אדם שנפגע בגופו לקבל פיצויים. העיקרון הוא פיצוי מוחלט, ולפיו שאלת האשמה אינה רלוונטית כלל לצורך קבלת הפיצויים.

בקצרה: כל אדם שנפגע גופנית בתאונת דרכים זכאי לפיצויים, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה. זה כולל נהגים, הולכי רגל, רוכבי אופניים ונוסעים.

הנה כמה דוגמאות למצבים שבהם נפגע יהיה זכאי לפיצויים:

  • נהגים: גם אם הנהג הוא האשם היחיד בתאונה, הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב שבו נהג (ביטוח החובה).
  • נוסעים: נוסעים ברכב, בין אם בעל הרכב אשם ובין אם לא, זכאים לפיצויים מחברת הביטוח של אותו הרכב.
  • הולכי רגל ורוכבי אופניים: הולך רגל או רוכב אופניים שנפגע מרכב מנועי, יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב שפגע בו.
  • נהיגה ללא רישיון או ביטוח: במקרים חריגים אלה, שבהם אין פוליסת ביטוח בתוקף, הפיצויים יכולים להשתלם על ידי קרן "קרנית".

מקרים חריגים שבהם אין זכאות לפיצויים (בין היתר) כוללים נהיגה בידי אדם שהורשה לנהוג ברכב ואין לו רישיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב, שימוש ברכב למטרות פשע, או תאונה מכוונת. מקרים אלה הם נדירים למדי, ובפועל רוב הנפגעים זכאים לפיצויים. החוק מבטיח רשת ביטחון רחבה לנפגעים.

אילו נזקים מכוסים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

החוק מתמקד באופן בלעדי בנזקי גוף, כלומר פגיעה פיזית או נפשית שנגרמה לאדם. נזקי רכוש אינם נכללים בתביעה על פי חוק זה ויש לתבוע אותם בנפרד, לרוב מול ביטוח המקיף או ביטוח צד ג'.

בקצרה: החוק מכסה מגוון נזקי גוף: כאב וסבל, אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת צד שלישי והתאמת דיור.

נזקים אלה כוללים, בין היתר:

  • כאב וסבל: פיצוי על הכאב הפיזי והנפשי, עוגמת הנפש, סבל והפגיעה באיכות החיים שנגרמו כתוצאה מהתאונה. גובה הפיצוי נקבע לפי אחוז הנכות שנקבע לנפגע, גיל הנפגע וחומרת הפגיעה.
  • הפסד שכר והכנסות: פיצוי על הפסדי שכר והפסדי הכנסה לעבר ולעתיד, עקב אי יכולת לעבוד או ירידה בכושר ההשתכרות. זה כולל גם הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים.
  • הוצאות רפואיות: כיסוי הוצאות עבור טיפולים רפואיים, תרופות, פיזיותרפיה, שיקום, ניתוחים – כל מה שקשור לטיפול בפציעות שנגרמו בתאונה, ואינו מכוסה על ידי קופת החולים או ביטוח אחר.
  • הוצאות נסיעה: החזר הוצאות עבור נסיעות לצורך קבלת טיפול רפואי, בדיקות, פגישות עם עורך דין וכדומה.
  • עזרת צד שלישי: פיצוי על עזרה, סיעוד או טיפול שניתנו לנפגע על ידי בני משפחה או מטפלים בשכר, עקב התאונה.
  • התאמת דיור: במקרים של נכות קשה, עשוי הנפגע להיות זכאי לפיצוי על התאמת הדיור לצרכיו החדשים (למשל, התקנת מעלון, הרחבת פתחים).
  • עזרת הזולת: אם הנפגע נזקק לעזרת הזולת כתוצאה מהפגיעה, ייקבע לו פיצוי גם על רכיב זה.

חשוב לזכור שכל נזק צריך להיות מגובה בתיעוד מתאים (קבלות, אישורי נכות, דוחות רפואיים, אישורי שכר ועוד). תביעה מקיפה ומפורטת יכולה להבטיח את מלוא הפיצוי. כל נזק גופני שנגרם כתוצאה מהתאונה זכאי לכאורה לפיצוי.

מהם השלבים הראשונים שמומלץ לבצע לאחר תאונת דרכים?

נפגעי תאונות דרכים נדרשים לשמור על קור רוח ולבצע מספר פעולות חיוניות מיד לאחר התאונה. פעולות אלו ישפיעו באופן משמעותי על יכולתם לממש את זכויותיהם בעתיד.

בקצרה: מיד לאחר תאונת דרכים, יש לאסוף פרטים, לצלם את הזירה, לפנות לטיפול רפואי ולשמור תיעוד מירבי של כלל האירועים והטיפולים הרפואיים.

הנה רשימה של פעולות מהותיות:

  1. איסוף פרטים:
  • נהגים מעורבים: שמות מלאים, מספרי תעודות זהות, כתובות, מספרי טלפון, פרטי רישיון נהיגה.
  • רכבים: מספרי רישוי, פרטי פוליסת ביטוח חובה (שם חברת הביטוח ומספר הפוליסה).
  • עדים: שמות מלאים, מספרי טלפון, וכתובות של עדים לתאונה. עדות אובייקטיבית יכולה להיות קריטית.
  1. תיעוד זירת התאונה:
  • צילום: צלמו תמונות רבות ככל האפשר של זירת התאונה – מיקום הרכבים, נזקים, סימני בלימה, פגמים בכביש, ושלטי דרך.
  • מיקום ושעה: רשמו במדויק את מקום התאונה (רחוב, עיר, סביבה) ואת השעה שבה אירעה.
  1. פנייה לטיפול רפואי:
  • בדיקה רפואית מיידית: יש לפנות בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי, גם אם הפגיעה נראית קלה. תסמינים יכולים להופיע מאוחר יותר.
  • קבלת תיעוד: וודאו שכל התלונות, הפגיעות והטיפולים מתועדים ברשומה הרפואית. שמרו את כל המסמכים הרפואיים: אישורי מחלה, קבלות על תרופות, הפניות לבדיקות וסיכומי טיפול.
  1. דיווח למשטרה וביטוח:
  • משטרה: במקרים של פגיעות גוף, יש לדווח למשטרה על התאונה ולקבל אישור משטרה.
  • חברת הביטוח: דווחו לחברת הביטוח שלכם (ביטוח חובה) בהקדם על התאונה.

ככל שהתיעוד יהיה מפורט ומקיף יותר, כך יהיה קל יותר להוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזקים ולמקסם את הפיצויים. תיעוד מדויק עשוי להיות ההבדל בין פיצוי מלא לחלקי.

כיצד נקבע שיעור הנכות הרפואית והשפעתה על הפיצויים?

אחד המרכיבים המרכזיים בקביעת גובה הפיצויים בתאונות דרכים הוא שיעור הנכות הרפואית שנקבע לנפגע. שיעור זה משקף את מידת הפגיעה התפקודית שנגרמה כתוצאה מהתאונה.

בקצרה: שיעור הנכות הרפואית נקבע על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, והוא מהווה מרכיב קריטי בקביעת גובה הפיצוי על כאב וסבל ואובדן כושר השתכרות.

הבה נפרוט את התהליך:

  1. מינוי מומחה רפואי: ברוב המקרים, בית המשפט הוא זה שימנה מומחה רפואי בתחום הרלוונטי (אורתופד, נוירולוג, פסיכיאטר וכדומה), כדי שיבדוק את הנפגע ויקבע את אחוז הנכות שנותרה לו כתוצאה מהתאונה. המומחה מתבסס על המסמכים הרפואיים שהצטברו ועל הבדיקה הקלינית.
  2. קביעת אחוזי נכות: המומחה קובע את אחוזי הנכות בהתבסס על "ספר המבחנים" לתקנות הביטוח הלאומי, אשר מפרט אחוזי נכות שונים לפגימות שונות.
  3. השפעה על הפיצויים: אחוזי הנכות משפיעים בשני מישורים עיקריים:
  • כאב וסבל: ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר, כך עולה הפיצוי על כאב וסבל.
  • הפסד כושר השתכרות: אחוזי הנכות מהווים בסיס לחישוב הפסדי השכר העתידיים של הנפגע, בהנחה שכושר השתכרותו נפגע עקב הנכות.

ישנם מקרים שבהם חברת הביטוח תציע לנפגע תשלום מקדמה על חשבון הפיצויים. חשוב לדעת כי קבלת מקדמה אינה מונעת את המשך הליך התביעה. סכום הפיצוי הסופי יהיה גבוה בהרבה במקרים של נכות משמעותית. לכן, חשוב מאוד לא למהר לקבל הצעות פשרה לפני התייעצות עם עורך דין. אחוזי הנכות הם אבן יסוד בחישוב הפיצוי המגיע לכם.

האם חובה להיעזר בעורך דין לפיצויים מתאונה?

השאלה האם חובה להיעזר בעורך דין לפיצויים מתאונה עולה לעיתים קרובות. למרות שאין חובה חוקית לנקוט בייצוג משפטי, הניסיון מלמד כי ייצוג כזה משנה באופן מהותי את התוצאה עבור הנפגע.

בקצרה: אין חובה לייצוג משפטי, אך מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לפיצויים מתאונה כדי למקסם את הפיצויים ולהבטיח את מיצוי מלוא הזכויות, מול חברות הביטוח המתוחכמות.

הנה כמה סיבות מדוע כדאי להיעזר בעורך דין:

  • מומחיות בחוק ובפסיקה: עורך דין הבקיא בתחום מכיר היטב את חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, את תקדימי בתי המשפט ואת הטקטיקות של חברות הביטוח. ידע זה מאפשר לו להעריך נכונה את שווי התיק ולוודא שהנפגע אינו מקבל פיצויים חלקיים או נמוכים מידי.
  • התנהלות מול חברות הביטוח: חברות הביטוח הן גופים מנוסים וחזקים, המעסיקים עורכי דין משלהן. ניסיון להתמודד מולן לבד, ללא ידע משפטי מתאים, עלול להוביל לטעויות. עורך הדין מנהל את המשא ומתן, מגיש את התביעה כנדרש ומגן על האינטרסים שלכם.
  • איסוף ראיות ובניית תיק: עורך הדין ידריך אתכם באשר לסוגי המסמכים והראיות שצריך לאסוף, יעזור לגייסם, ויוודא שהתיק שלכם בנוי בצורה איתנה ומקיפה.
  • ייצוג בבית המשפט: אם המשא ומתן מול חברת הביטוח אינו מניב תוצאות משביעות רצון, עורך הדין ייצג אתכם בבית המשפט ויפעל להגעה לתוצאה הטובה ביותר.
  • הכרה בתאונת עבודה: אם התאונה היא גם תאונת עבודה, עורך הדין יוכל ללוות אתכם גם בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי ולמקסם את הפיצויים גם משם.

בחירת עורך דין שמתמחה בנזקי גוף, ובפרט בתביעות פיצויים בתאונות דרכים, היא השקעה משתלמת שמבטיחה שזכויותיכם יישמרו לאורך כל הדרך. עורך דין מהימן ומקצועי הוא שותף חיוני בתהליך מורכב זה. בחירה בעורך דין מנוסה משנה את התמונה באופן דרמטי.

כיצד נערכים לקראת תביעת פיצויים?

הכנה נכונה לתביעת פיצויים היא המפתח להצלחתה. ככל שהתיק יהיה מסודר ומגובה בראיות טובות יותר, כך יגדלו הסיכויים לקבל פיצוי הולם.

בקצרה: ההכנה כוללת איסוף מדוקדק של כל המסמכים הרפואיים והכספיים, תיעוד ההוצאות, ושמירה של כל האישורים הרלוונטיים. עורך הדין יסייע בארגון החומר.

להלן רשימה מפורטת של מסמכים ופעולות שכדאי להכין:

  • תיעוד רפואי מקיף:
  • כל המסמכים הרפואיים: אישורי פנייה למיון, סיכומי ביקור אצל רופאים, תוצאות בדיקות דימות (צילומי רנטגן, MRI, CT), חוות דעת רפואיות, מרשמי תרופות וקבלות על רכישתן. חשוב שיהיה קשר ברור בין האבחנות הרפואיות לתאונה.
  • אישורי מחלה והפניות: אישורי אי כושר עבודה, הפניות לטיפולים שונים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי).
  • תיעוד כספי:
  • תלושי שכר: מתקופה שלפני התאונה ועד למועד הגשת התביעה, כדי להוכיח הפסדי שכר.
  • אישורים ממעסיקים: אישור על היעדרות מהעבודה, אישור על שעות נוספות שלא שולמו, אישור על פגיעה בקידום.
  • הוצאות: קבלות על הוצאות נסיעה לטיפולים, קבלות על עזרת צד שלישי (אם שולמה על ידיכם), קבלות על הוצאות מיוחדות שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
  • מסמכים מזהים ותיעוד עבר:
  • תעודת זהות ורישיון נהיגה.
  • פוליסת ביטוח חובה: של הרכב בו נפגעתם (או של הרכב הפוגע, אם הייתם הולכי רגל).
  • אישור משטרה: "אישור על הגשת תלונה/דיווח על תאונת דרכים".
  • היסטוריה רפואית: לעיתים יידרש גם תיעוד רפואי מלפני התאונה, על מנת להראות שהפגיעות לא היו קיימות לפני כן.
  • רישום יומן אישי: כדאי לנהל יומן אישי שבו תתעדו את התלונות, הכאבים, ההגבלות התפקודיות וההשפעה של הפגיעות על חיי היום-יום שלכם. יומן כזה יכול להוות ראיה חשובה לרכיב ה"כאב וסבל".

הכנה שיטתית של כל המסמכים הללו תאפשר לעורך הדין להעריך נכונה את הנזק שנגרם לכם ולגבש אסטרטגיה חזקה לניהול התביעה. תיק מסודר ותיעוד מקיף הם הבסיס לתביעה מנצחת.

שלב ההכנה תיאור מטרתו מסמכים דרושים (דוגמאות)
תיעוד רפואי הוכחת היקף הפגיעות והקשר לתאונה סיכומי מיון, מכתבי שחרור מבית חולים, חוות דעת מומחים
הערכת נכות קביעת אחוז נכות לצורך חישוב פיצויים קביעת נכות רפואית על ידי מומחה בית משפט
הפסד השתכרות חישוב נזקי עבר ועתיד בגין אובדן כושר עבודה תלושי שכר, אישור מעסיק על ימי היעדרות, דו"ח שומה
הוצאות נלוות כיסוי עלויות שונות שנגרמו בשל הפגיעה קבלות על תרופות, פיזיותרפיה, נסיעות, עזרה בבית
דיווח ואיסוף יצירת תיעוד ראשוני, העברת פרטים רלוונטיים אישור משטרה, פרטי נהגים מעורבים, עדים

שכר טרחת עורך דין בתביעות פיצויים בתאונות דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ייחד פרק גם לשכר הטרחה של עורכי הדין המטפלים בתביעות אלה. המטרה היא להבטיח שהנפגעים ישלמו שכר טרחה הוגן ומוסדר בחוק.

בקצרה: שכר טרחת עורך דין בתביעות תאונות דרכים מוגבל בחוק והוא מחושב כאחוזים מסכום הפיצויים המשולם לנפגע.

החוק קובע טווחים מקסימליים לשכר הטרחה, בהתאם למועד שבו מסתיימת התביעה:

  • 10% + מע"מ: אם התיק מסתיים בפשרה שהושגה לפני הגשת תביעה לבית המשפט.
  • 12% + מע"מ: אם התיק מסתיים בפשרה שהושגה לאחר הגשת תביעה לבית המשפט, אך לפני שמינו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.
  • 13% + מע"מ: אם התיק מסתיים בפסק דין של בית המשפט לאחר שמינו מומחים רפואיים.

יתרה מכך, שכר הטרחה משולם רק על סכום הפיצויים ששולם בפועל לנפגע. מודל זה מבטיח שהאינטרסים של עורך הדין ושל הנפגע עולים בקנה אחד – ככל שהפיצוי לנפגע גבוה יותר, כך גם שכר הטרחה של עורך הדין יהיה גבוה יותר. שכר טרחה קבוע בחוק מונע הפתעות ומגן על הנפגע.

מה כדאי לעשות עכשיו

אם נפגעתם בתאונת דרכים, אל תהססו לפעול. הצעד הראשון הוא לדאוג לבריאותכם ולקבל את הטיפול הרפואי הנדרש, תוך תיעוד קפדני של כל פגיעה וטיפול. לאחר מכן, פנו במהירות לאיסוף כל המסמכים הרלוונטיים – פרטי המעורבים, תמונות, אישורי משטרה ומסמכים רפואיים. הדבר החשוב ביותר הוא לא לחתום על שום מסמך ויתור ולא לקבל הצעות פשרה מחברת הביטוח לפני התייעצות עם עורך דין הבקיא בתחום. עורך דין מנוסה יוכל להנחות אתכם מה לעשות הלאה, להעריך את היקף הפיצויים המגיעים לכם, ולייצג אתכם נאמנה מול כל הגורמים הרלוונטיים. עורך הדין ידאג שכל זכויותיכם ימוצו, ויפעל להשיג עבורכם את הפיצוי המרבי, מבלי שתצטרכו להתמודד לבד עם המורכבות הבירוקרטית והמשפטית.

המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה בתאונות דרכים כדי לקבל ייעוץ והכוונה המותאמים למקרה הספציפי שלכם.

שאלות ותשובות

האם אני זכאי לפיצויים גם אם אני אשם בתאונה?
כן. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע פיצוי לכל נפגע, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה, כל עוד מדובר בתאונת דרכים שהוגדרה ככזו.
איזה נזקים מכוסים במסגרת תביעה לפיצויים בתאונת דרכים?
החוק מכסה נזקי גוף בלבד – כאב וסבל, הפסדי שכר (עבר ועתיד), הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וניידות, עזרת צד שלישי ועוד. נזקי רכוש אינם נכללים בתביעה זו.
תוך כמה זמן חובה להגיש תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים?
התביעה צריכה להיות מוגשת בתוך שבע שנים מיום התאונה. מומלץ לא להשתהות ולהגיש את התביעה בהקדם האפשרי, מכיוון שאיסוף ראיות הופך קשה יותר ככל שחולף הזמן.
מהם השלבים הראשונים שצריך לבצע אחרי תאונה?
מיד לאחר התאונה, יש לאסוף פרטים מהמעורבים (שמות, מספרי טלפון, מספרי רכבים ופוליסות), לצלם את זירת התאונה ואת הנזקים, ולפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי ולדאוג לתיעוד רפואי של כלל הפגיעות והטיפולים.
האם חובה להיעזר בעורך דין בתביעת פיצויים בתאונת דרכים?
לא חובה, אך מומלץ מאוד. עורך דין בקיא בתחום יבטיח מיצוי מלא של זכויותיכם, ינהל את המשא ומתן מול חברת הביטוח, ובמידת הצורך יגיש תביעה לבית המשפט ויפעל להשגת הפיצוי המקסימלי.
מה ההבדל בין תאונת דרכים 'רגילה' לתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה?
אם התאונה התרחשה בדרך לעבודה, בחזרה ממנה או במהלכה, היא נחשבת גם לתאונת עבודה. במקרה כזה, הנפגע יכול לתבוע פיצויים גם מביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח של הרכב. חשוב לוודא שמדובר בהגדרה הנכונה.
כיצד נקבע גובה הפיצויים בתאונת דרכים?
גובה הפיצויים נקבע על בסיס מספר פרמטרים: שיעור הנכות הרפואית שנקבעה, גילו של הנפגע, גובה שכרו לפני התאונה, היקף ההוצאות הרפואיות והנסיעה, כאב וסבל, ועזרת צד שלישי.
האם יש הגבלה על גובה שכר הטרחה של עורך דין בתביעת פיצויים בתאונת דרכים?
כן, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע את שכר הטרחה המקסימלי שעורך דין יכול לגבות בתיקים אלו. הסכום נקבע כאחוז מסוים מסכום הפיצויים שישולם לנפגע.